Daf 70a
וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ הַיּוֹם — לִמְחַר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, אֲמַר לַהּ ''קַיָּים לִיכִי שָׁעָה'', מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כְּמַאן דַּאֲמַר לַהּ ''מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה'' דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא: הָא לָא אֲמַר לָהּ?
Rachi (non traduit)
אם תמצא לומר כיון דקיימו היום. ולא חיילא הפרה עד למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ניחא ליה דלקיים וכמאן דאיתיה לקיום דמי דקיימו בידים ולא הוי הפרה כלל:
אמר לה קיים ליכי שעה. אחת מהו:
או דלמא הא לא אמר לה. מופר ליכי לאחר שעה אחת:
מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב מְנָלַן? אָמַר רַבָּה: דְּאָמַר קְרָא ''וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ'' —
Rachi (non traduit)
אם היו תהיה לאיש. בשני הויות הכתוב מדבר:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא ''בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ''.
Rachi (non traduit)
גמ' בנעוריה בית אביה. כל זמן שהיא נערה שלא בגרה לא תצא מרשות אביה ואפילו היא ארוסה במשמע הלכך כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
בְּדָבָר אַחֵר יִפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב: שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בִּבְגָר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בִּבְגָר.
Rachi (non traduit)
אב אינו מפר בבגר. כדכתיב בנעוריה ולא בבגרותה:
שהבעל מיפר בבגר. כדאמרינן במסכת כתובות (דף נז.) הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה וכל הנודרת על דעת בעלה נודרת שמאכילה הואיל והוי חייב במזונותיה כי נודרת יכול להפר לה:
מַתְנִי' מֵת הָאָב — לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל — נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל.
Rachi (non traduit)
בזה יפה כח האב מכח הבעל. דנתרוקנה רשות לאב:
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. כדמפרש בגמ':
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. דאין הבעל מיפר אלא בשותפות כדמפרש לעיל (נדרים דף סח:):
תָּא שְׁמַע: ''הֲרֵינִי נְזִירָה'', וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ''וַאֲנִי'' — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאַמַּאי? נֵימָא ''וַאֲנִי'' דְּאָמַר הוּא עַל נַפְשֵׁיהּ דְּהָוֵי נָזִיר, אֲבָל ''הֲרֵינִי נְזִירָה'' דִּילַהּ, דְּשָׁעָה אַחַת קַיְּימָא, לְאַחַר שָׁעָה אִי בָּעֵי — לֵיפַר, אַמַּאי אֵין יָכוֹל לְהָפֵר? לָאו מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁקִּיְּימוֹ — קִיְּימוֹ? לָא, קָסָבַר: כֹּל ''וַאֲנִי'' — כְּמַאן דְּאָמַר ''קַיָּים לִיכִי לְעוֹלָם'' דָּמֵי.
Rachi (non traduit)
אבל לאחר שעה. דכבר חל נזירות עילויה:
לא. מהכא ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם [דמי] ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך:
אי בעי למיפריה. אמאי אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו והכא נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר:
קיימיה. בעל משום לאתפוסי בה דידיה:
אבל הריני נזירה דילה. דקאמרה איהי שעה אחת:
ואמאי נימא דהאי דאמר ואני אנפשיה הוא דאמר. דליהוי נזיר:
ושמע בעלה ואמר ואני. כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות אשתו:
אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, מִיהוּ אֲמַר לַהּ, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ קִיְּימוֹ, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא בַּר הֲקָמָה וּבַר הֲפָרָה הוּא, כִּי אָמַר ''מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה'' מַהְנֵי?
Rachi (non traduit)
מי אמרינן כיון. דאמר לה קיים ליכי שעה אחת דקיימו לעולם ושוב אינו מיפר או דלמא כיון דכוליה יומא דשמע ביה נדרה בר הקמה והפרה הוא שאם לא קיימו בשחרית וקיימו בערבית הוי מקויים וכן אם לא הפירו בשחרית והפירו בערבית הוי מופר דכל היום כשר להפרת נדרים וכי הדר ואמר מופר ליכי ליהוי מופר:
מיהו אמר לה. מופר ליכי לאחר שעה מהו:
אם תמצא לומר. דתיהוי קיום הואיל ולא אמר לה:
אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, אֲמַר לַהּ ''מוּפָר לִיכִי לְמָחָר'', מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לִמְחַר לָא מָצֵי מֵיפַר, דְּהָא קַיְּימֵיהּ לְנִדְרַיהּ הַיּוֹם, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא אֲמַר לַהּ ''קַיָּים לִיכִי הַיּוֹם'', כִּי קָאָמַר לַהּ ''מוּפָר לִיכִי לְמָחָר'', מֵהַיּוֹם קָאָמַר.
Rachi (non traduit)
או דלמא כיון [דלא] אמר. ומופר ליכי בהדי קיים ליכי מהיום דשמע לה קאמר דתיהוי מופר:
אמר לה מופר ליכי למחר מהו. דהא קיימיה לנדריה היום דכיון דאמר מופר ליכי למחר אלמא דבהאי יומא דשמע ביה הוי נדר וקיומי קיימיה ותו לא מצי מיפר לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source